תפריט
מרים אם לחמשה ילדים מתוקים, עובדת כבר כמעט שלושה שנים כסייעת לגננת בגן השייך לאחד מרשתות הגנים הותיקות בירושלים. עבודה קשה ומתישה, אך מעולם לא התלוננה על כך – מאז ומעולם נטועה בליבה אמונה איתנה כי הכל לטובה, אף כשהתנאים אינם מהמשופרים והמשכורת גם היא איננה כמו שרצתה.
כבר מספר פעמים שחשבה לחפש מקום עבודה אחר, מקום שמתאים יותר לאם לחמשה, משהו בתחום המחשבים אותו למדה בהיותה בסמינר, אך כוונות לחוד ומציאות לחוד, ולבסוף נשארה במקום עבודתה זה על אף כל הקשיים.
בתקופה האחרונה החלו לעבור שמועות מפה לאוזן בין שאר הסייעות, על כך שהרשת נקלעה לקשיים בשל סיבוך משפטי, שחייב את בעלי רשת הגנים המפורסמת לשלם קנס גדול מלבד הוצאות עורכי הדין והמשפט.
כשקיבלה מרים את המכתב, על כך שעליה להתייצב לפגישה דחופה אצל בעלי רשת הגנים, ליבה לא ניבא לה טוב, הן רק סייעת היא – וודאי כשירצו לקצץ בכח העזר יעדיפו לפטר סייעת מאשר גננת
בבוקרו של יום הפגישה התקשרה למכון מהרא"ל צינץ לתרום סכום של 200 שקלים כדי שיסתדרו הענינים על הצד היותר טוב, הרי הצדיק הבטיח שכל מי שיעזור להוציא את ספריו יהיה הוא למליץ יושר בעבורו – הבטחה זו שהיא הרבה יותר מסגולה היא אף פעם לא אוהבת לפספס, לכן מאז ומעולם תורמת היא למכון הנכבד ורואה ישועות – ודאי שלא ביום כזה!
כשהיא סוגרת את ספר התהלים טרם הפגישה, מתקשר אליה בעלה לעודדה ואומר: הרי נתת כסף עבור ספרי הצדיק – ודאי שמהפגישה יצא רק טוב! כך בהרגשה מעודדת זו, נכנסה.
בפתח הפגישה מרגישה היא כבר בעזרת הצדיק, בעלי רשת הגנים מדברים אליה בכבוד הראוי ומודים לה על עבודתה הנפלאה והיחס הטוב שהיא נותנת בכל פעם. לאחר מכן מבהירים המה כי אינם הולכים לפטרה מהעבודה כלל וכלל, אלא שבמסגרת ההתייעלות שעורכים הם ברשת לא יוכלו להעסיקה יותר בתור סייעת, אך אם היא רוצה יכולה להישאר בתור מזכירה, כשמשכורתה אינה יורדת במאומה.ה
מיותר לציין כי הסכימה מיד להיות מזכירה, הן מאז ומעולם רצתה לעזוב את העבודה הפיזית הקשה ולעבור לעבודה קלה יותר מבחינתה.
אצל מרים אין זה חידוש כלל וכלל, רגילה היא לראות מפעם לפעם את התגשמות ההבטחה!
© כל הזכויות שמורות למכון תפארת מהרא"ל צינץ
האתר נבנה ע"י אלפ פרסום ודיגיטל