"יש מלאך מליץ אחד"

ההבטחה

פראגא, פרבר של עיר-בירת-יהדות אירופה ווארשא. יום ג' אייר תקצ"ג, לפני כ-170 שנה! הגאון הצדיק רבי אריה לייב צינץ, המכונה "המהרא"ל צינץ" או "הגאון מפלאצק" שכב על ערש דווי מוקף בבחירי תלמידיו (שמן המפורסמים שבהם ה"חידושי הרי"ם" מגור, ועוד). עוד מעט תיפרד נשמתו הגדולה מגופו הטהור, ותעלה לשכון במעלות קדושים והטהורים.

אוירת "נעילה" בחדר. התלמידים מתבוננים בפני רבם, מרביץ-התורה לאלפי התלמידים, ופועל הישועות לכל המתדפקים על דלתו, ושפתיו אינם פוסקות מלמלמל כל העת. כמה מן התלמידים כורים אוזנם ושומעים אותו אומר: "וכי מה ההבדל אם אלמד תורה כאן, או אלמד שם בעולם העליון...".

לפתע, ניעור הצדיק, עיניו נפקחו. בידו החווה על לוח עץ שנח בפינת החדר, וביקש להגישו אליו. בשארית כוחותיו אחז את הנסר, וחרט עליו את הנוסח אותו הוא מבקש שיכתבו על מצבתו. התלמידים עוקבים בעניין אחר מעשי הרב הגדול, ואז מגיעה ההבטחה המופלאה: מי שישתדל ויסייע בהדפסת הספרים שחיברתי, אהיה לו למליץ בעולם העליון...!

מעיניו הטהורות לא נעלמו מבטי התימהון, ההלם וההתרגשות שאחזו בסובבים אותו. הלא אין זה דבר ריק, הבטחה כה מקיפה וגורפת, נחרטת באבן לעד ולדורי דורות, ומוצבת באבן-נצח על מקום מנוחתו...

ואז הוסיף בעל פה ואמר בקול ברור: אם אדם תולה שלט על חנותו, אות הוא כי יש לו מה למכור!

"שלט" זה שרד עד ימינו, הלא הוא ציון-הקודש של רבינו המהרא"ל צינץ זצ"ל, בבית החיים הגדול שברחוב "גנשא" בוורשא. חיבוריו הרבים של המהרא"ל צינץ בכל חלקי התורה זכו במהלך השנים להדפסות חוזרות ונשנות, וכל העוסקים בכך ראו ישועות ונסים בכל מבוקשם.

 


ENGLISH | עברית

SSL Certificate Authority